מילולית: לשמור על הגזע ולחכות לארנבת.

משמעות: לצפות לרווח ללא מאמץ, להתלות במזל במקום מעשה הכפיים.

מקור הפתגם: בתקופת הממלכות הנלחמות, גר בממלכת סונג איכר עצל להחריד. יותר מכל הוא שנא לעבד את השדות. יום אחד, בעודו הולך ו"מקטר", מעדר על כתפו, חלפה לידו ארנבת מבוהלת. הארנבת שדילגה במהירות מדהימה, לא הספיקה לבלום, התנגשה בגזע עץ קרוב ומתה מעוצמת החבטה. האיכר עלז, השליך את המעדר ורץ אל הארנבת. בעודו מרים את הארנבת חשב בליבו: "זהו, מעתה לא אאלץ עוד לעבד את השדה, פשוט אנוח לי פה ליד הגזע ואחכה לארנבות פזיזות אחרות!". ישב לו יום ישב לו יומיים, אלא שהגזע לא "הניב" ארנבות נוספות.