מילולית: אי הצלחה בגלל סל בודד.

משמעות: להיכשל ברגע האחרון, ''להרים ידיים'' על סף ההצלחה.

מקור הביטוי: הדוכס ד''זאו חשש שכל מאמציו של המלך ג''ו ווּ ירדו לטמיון אם המלך לא יכיר בתרומתם של מושליו הנאמנים, ולכן סיפר את המשל הבא: "פעם, במחוז נידח, קבוצה של איכרים החליטה לבנות תל יש מאין. הם עמלו בפרך כמו נמלים הבונות תל נמלים- כרו חול, מילאו סלים באותו חול, סחבו את הסלים עד ליעד ורוקנו את החול על התל הנבנה בהדרגה. כך מבוקר ועד ערב נמשך המאמץ המשותף, עד שיום אחד, השליך אחד האיכרים את סלו ורטן בקול: "אוף, התל הזה רחוק מלהסתיים". הייאוש כנראה מדבק כמו מחלה, כי גם חבריו נטשו עבודתם וחזרו במפח רוח אל הכפר. למעשה, להשלמת התל חסר סל חול אחד בלבד, אך התל כבר לא הושלם מעולם.